21.10 - נסיעה לנקודה הדרומית ביותר של ארצות הברית שמן הסתם נמצאת בהוואִי. צוק לבה מרשים מלא בדייגים ומטיילים. מוזר - בשום מקום לא מוזכר שזו הנקודה הדרומית ביותר.
 |
מכאן החבר'ה קופצים למים. בחלקם מלמעלה...
|
 |
| ה"זקנים" קופצים מהצוק |
 |
| זה מה שהוא דג לארוחת הערב. |
 |
| מצפה כוכבים - NASA |
22.10 - יוצאים מקונה במטרה לעלות על ההר הגבוה ביותר בהוואי Mauna Kea , שגובהו כ 4200 מ' , והוא אחד המקומות היחידים בעולם שבו אפשר לעלות מגובה פני הים ל-14,000 feet בשעתיים ומכיוון ובגבהים האלה החמצן לא מצוי בשפע, ואצל האמריקאים כמו אצל האמריקאים בדרך מלא הזהרות לבעלי מחלות כאלה ואחרות, מזהירים מסחרחורות בחילות והתעלפויות.
 |
| בגובה הזה לא צומח כלום... |
במרכז המבקרים מזהירים שלא כדאי לעלות כי הדרך מסוכנת (דרך עפר) אבל לא מוותרים ועולים "לגג העולם" . בראש ההר נמצאים מספר מצפי כוכבים, סוגים שונים מדינות שונות ומכוני מחקר שונים. כל הוואי מוכוונת למטרה זו ולכן תאורת הרחובות כתומה וחלשה.
לאחר שירדנו מההר, מכיוון ולא הלכנו מספיק, הוספנו עלייה לגבעת טוף, ממה צפינו בנוף של שדות נרחבים של לבה .
 |
| הוסף כיתוב |
 |
| גריל על אם הדרך. |
23.10 - היום נוסעים לאורך החוף הצפוני של האי . בצפון האי ב Kohala עוצרים לארוחת צהריים שצצה לנו בדרך.
חצי עוף בגריל וצלעות בקר מהעגלה במקומית. חוויה מרנינה וממש טעימה.
רואים נוף שמתאים יותר למה שאנו "מכירים" כהוואי.
 |
| מפל אקקה |
 |
| זה לא פלסטיק |
 |
| ננה (אולי) באמצע הדרך |
ממשיכים לכיוון צידו המזרחי של האי שם נמצאת Hilo בירת האי.
 |
| או ירוק וכחול או שחור וכחול מהלבה |
 |
| בכניסה ל"צינור" |
 |
| הפעם לא מפחיד |
24.10 - יום שישי, יום רגוע, בטיול ביום חמישי זיהינו צינור לבה, ואנחנו בעלי נסיון בכאלה חוזרים בכדי לבדוק. צינור שנפער בשדה הלבה, שברים בתקרה המון אור, "לא מאתגר".
 |
| ומבפנים |
 |
| פתח של צינור |
ביקור בכפר עתיק שלא ברור מדוע ננטש. (כנראה חוסר מים)
ולקינוח רגיעה בחוף שהוא גם שמורת טבע. מעט אנשים , דגים שנירקול וכיף.
 |
| חוף כיף |
בערב, מצטרפים לקבלת שבת בבית חב"ד. הרב אבריימל ואשתו ריבקי מאוד מסבירי פנים והתחושה נעימה מאוד. לאט לאט מצטרפים יהודים נוספים שחלקם מטיילים וחלקם מתגוררים באי. פוגשים את התובע המחוזי של האי שהגיע מהילו (בצד השני של האי) ואת החברה שפגשנו ביומנו הראשון באי (ניסו למכור לי את מוצרי ים המלח) , שתי בנות שהצטרפו כמורות של ילדי הרב והקהילה (לא ראינו ילדים נוספים). ערב מהנה שכלל ארוחת ערב על טהרת הפולניות (גפיטע פיש, עוף ....) .
25.10 - כל היום מוכוון לצלילת אחה"צ וערב עם המנטות. חוויה מדהימה. הסירה ממתינה לנו עם ציוד מלא (ל- 14 צוללים) מדוד ומותאם. נשנושים ושתייה , ולדרך, הפלגה של 45 דקות ומגיעים לאזור איליו צופים שיגיעו המנטות. חלק צוללים עם מכלים (במבי) וחלק משנרקלים (כמוני). והחוויה נפלאה בכל מקרה. המנטות מתקבצות בעלומות האור ו"רוקדות" במעגלים "בטן לבטן" עם המשנרקלים, ומלטפות קרחות לצוללנים
 |
| המשנרקלים מהמעמקים |
