מנסים
לחזור לאוטו אבל קצת חוסר תשומת לב בכניסה לחניה, ואנחנו לא זוכרים באיזה חניון הוא נמצא (אוטו שכור) , עשרים דקות
מורטות עצבים (הכרתי כבר את כל המכוניות בחניון – הלא נכון) עכשיו זה מצחיק.. נמצאה
האבדה וממשיכים בטיול לכיוון הגבעות
השחורות.
מסלולים
ממש נפלאים מעברים ממש צרים (מזל שלא הגענו עם צובוקי), נופי צוקים מרשימים,
בופלואים (בופלו ברבים) חיות גדולות מגושמות ומבט אווילי.
30.7
– מחזירים את השכור ונוסעים לכיוון Lander עיירה שכוחת אל שנמצאת בוויומינג. אם בדרך כלל הדרך ארוכה הפעם הייתה ארוכה
מהרגיל. נוף צחיח לאורך מאות מיילים מימין ומשמאל רק עשב מקצה האופק ועד קצהו, ואז
גם מתגלה שיחד עם האוכלוסייה נעלמה גם התקשורת עם העולם החיצון. (קשה – כי הידיעות
מהארץ לא משהו ורוצים להיות מעודכנים)
|
אפילו ה G P S התחיל להוסיף קישוטים מרוב שיעמום
|
מגיעים
לקמפ קטן וחביב ליד מאגר מים (מהפשרת השלגים) שנמצא ליד Lander להעביר את הלילה בדרכינו ל-Yellowstone National Park
.
31.7
– יום הולדת של עדי. מתעוררים ומקבלים בשורות נפלאות. מנסים לצור קשר עם הארץ.
נכנסים
לפארק Teton בדרך ל-Yellowstone והכבישים נהיים צרים ללא שוליים. נהיגה אחרת
שתלווה אותנו לאורך כל הביקור בפארק. נוסעים בשיירה שמדי פעם פתאום נעצרת
וכולם מסתכלים ומחפשים את חיות הבר. המון ביזונים (מה שאתמול נקרא בפינו בופלו)
והם עומדים כאילו במשמרת לתצוגה. וכמובן שגם להם
עושים book.
ממשיכים לנסות להתקשר לעדי ועומר. בשלב
מסוים זנב רשת סלולר ואנחנו מדברים עם עדי בדרך להופעה.
ישנים
בקמפ הקרוואנים היחיד שנמצא בפארק גם בו אין קליטה וזה ממש מוזר לנו. (החיים ללא
אינטרנט).
2.7
– שבת בבוקר יום יפה החלטנו שניתן כבוד מספיק ל- Yellowstone
park
ואנחנו בדרכינו לאתר האחרון Old Faithfull . הגייזר הגדול מכולם שמתפרץ כל 90 דקות לפי
הסיפורים. (כשאנחנו היינו לקח לו 100 דקות) הזדקן, מה לעשות.. מאות אנשים מתקבצים לקראת השעה המיועדת. תופעה
מאוד מיוחדת. ההתפרצות מרשימה למדי. טיול רגלי, טיפוס לנקודת תצפית על העמק
והגייזרים, בירידה בריכה טרמית שגועשת כל כחמש עד שבע דקות. טיול רגלי נחמד. עוד
מבט על ה Old Faithfull המתפרץ והפעם מרחוק. סיבוב רגלי קצר בין
אוסף גייזרים שונים ואנחנו בדרכנו לאוטו. בקתות נופש שמזכירות מעט מחנה פליטים
ואנחנו בדרכנו אל מחוץ לפרק ילוסטון.
נהיגה
מקסימה על כביש 191 צפונה לאורך מעבר הרים עם נחל משמאל ולפעמים מימין, הרים
גבוהים וירוק. בנחל סירות רפטינג וקייקים, ואנחנו מגיעים חזרה להייווי 90 עליו אנו
נוסעים לעיר BUTTE. קמפ של חברת KOA שנחמד לראות ששמרה על הרמה הגבוהה מלפני
שנים, מרכז מבקרים גדול מלא בשום דבר, נוף יפה על ההרים ועל פסל של הלנה שמוקם מעל
לעיר על הרי הרוקי.
3.7
BUTTE
עיירת כורים ומכרות שהוקמה אי שם ב 1872 על בסיס חיפושי זהב. מהר
מאד עברו לכריית כסף וכשהוא הידלדל גילו נחושת. תוך כמה שנים העיר גדלה ל 100 אלף
תושבים, בנתה כמה מיליונרים והפכה למרכז הגדול ביותר בין שיקגו לסיאטל. כיום זו
עיירה עם 30 אלף תושבים בלבד, המנסה לשקם עצמה. מכרה אחד בלבד נותר עובד והשאר
נשארו כציוני דרך לעיר שירדה מגדולתה. מוזיאון מכרות מעניין משחזר את תקופת הזהב (
או הכסף או הנחושת....) של העיר.
לקראת
הצהריים אנחנו חוזרים לכביש ונוסעים ל SPOKANE. נסיעה לא קצרה ואנחנו מגיעים לקמפ בצפון SPOKANE
די מאוחר. המיקום שמצאנו ( כניסה והתמקמות לבד – המשרד סגור ונשלם בבוקר...) די
צפוף בין עצים וצמחייה. בבוקר נתעורר ונגלה שדה תעופה מקומי ליד הגדר. טוב שהמסוק
הניע רק בבוקר....
4.7
התארגנות בוקר קצרה ואנחנו בדרך לבנק לטפל בכרטיס האשראי שלי שבוטל משום מה.
הבנקאי נחמד, מסייע, רגוע ומוצא פתרון שלמיטב ידיעתנו היה בלתי אפשרי – הוא משוחח
עם חברת האשראי ומחייה את הכרטיס. אנחנו יוצאים לבדוק את הכרטיס איך לא – בTJ MAX
וקונים לאימא בגד ים נחמד (וזול...).
עוד
משימה לפנינו היום – המעבר לקנדה. כל מפגש עם הרשויות הוא מעט מלחיץ אבל במעבר
הגבול OSOYOOS הכל עובר כשורה, הדרכונים מקבלים חותמת קנדית
ואנחנו בקנדה. עצירה להצטיידות בעיקר בירקות ופירות שאותם מיעטנו לקנות לפני מעבר
הגבול, ואנחנו ממשיכים צפונה. חם. מאד חם. נוסעים על כביש 97 לכוון PENTICTON ולא מודעים לכך שזה סוף שבוע עם פסטיבל
בעיר. אחרי הקמפ השלישי ללא מקום אנחנו מבינים את הבעיה....למזלנו בעיירה בשם SUMMERLAND
אנחנו תופסים את המקום האחד לפני אחרון שנשאר. מזל שצובוקי לא גדול.... חיבור למים וחשמל (ביוב אין. גם לא
נקודה מרכזית. ביובית יכולה להגיע לרוקן לך את המיכל תמורת סכום לא קטן או שתירשם
וביום רביעי הוא עובר בין כולם.....). יתרונות הייצוב האוטומטי של צובוקי מוכחות
שוב ולמרות השיפוע אנחנו מאוזנים ויציבים. השכנים מימין משוויצריה – זוג עם ילדה,
משמאל זוג קנדי עם קרוון ישן נגרר. הם תפסו את המקום הפנוי האחרון.....
5.7
בבוקר הליכת בוקר קצרה לאורך אגם OKANGAN. מה נגיד לכם – רגוע יפה ושליו. אפילו חוף
מיוחד לכלבים....ומרינה. מתארגנים ומתחילים בנסיעה צפונה. למודי לקח מהחיפוש אחר
מקום אנחנו מתקשרים לקמפ הבא ומתבשרים שהכל פנוי ואין בעיה. הגענו ל –WILLIAMS LAKE ולאחר חיפוש מצאנו את הקמפ ואכן לא הייתה
בעיה. נוהל כביסה, איש השרות נחמד ומגלה לנו את הקוד לכניסה לשירותים ולרשת ה WI FI.
מחר יום נהיגה לא ארוך.
6.7 - ממשיכים לנסוע (עוד קצת, תיכף מגיעים). התחנה
הבאה Vanderhoof עיירה קטנה קמפ חביב מטופח מאוד. מזרקה קטנה , משחקים - מגרש דמקה (במבי ניצח) ,
השלכת פרסות על עמודים, וחתול לבן...
7.7
– היום האחרון לנסיעה הארוכה, היום מגיעים ל – Hazelton , נסיעה של 5 שעות, בצד הדרך רץ לו דובון,
נראה לי צעיר וממש חמוד, לפי ההסברים הוא היה "סתם" דב שחור ולא גריזלי.
כמובן שתוך כדי נסיעה למרות שאנחנו גבוהים לא הספקנו לצלם. בתקווה שנפגוש (מרחוק)
עוד כאלה.
עוצרים ב"עיר המחוז" Smithers
עיירת סקי. למרות שאנחנו בחודש אוגוסט על
ההרים מסביב עדיין יש שאריות שלג. ההרים נראים כמו סוסים אינדיאנים שחורים עם
כתמים לבנים, מקסים. ממשיכים ליעדינו – קמפ K'san ב – Hazelton. .
השמיים אפורים ויורד גשם זרזיפי מעצבן.
ברישום
לקמפ מבינים שרבים מחברי הקבוצה כבר נמצאים.
כמובן שכל מי שפוגשים ישר שואל "שייכים לקבוצה?" , נראה שאנחנו
נהייה הצעירים ביותר , כמו שאמר ספייק (המדריך, מנהל הקבוצה) "באתם לטייל עם
הגויים?". מקבלים את הווסטים הצהובים
כדי שנזהה את חברי הקבוצה. מתחילים
להתוודע עם האחרים על הדרך, עדיין לא כולם הגיעו.
מחר
סידורים וארגונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה