יום ראשון, 18 בינואר 2015

21.10 - 26.10 הוואִי (חלק שני) HA-WA-II

21.10 - נסיעה לנקודה הדרומית ביותר של ארצות הברית שמן הסתם נמצאת בהוואִי. צוק לבה מרשים מלא בדייגים ומטיילים. מוזר - בשום מקום לא מוזכר שזו הנקודה הדרומית ביותר.

מכאן החבר'ה קופצים למים. בחלקם מלמעלה...


ה"זקנים" קופצים מהצוק

זה מה שהוא דג לארוחת הערב. 




מצפה כוכבים - NASA
22.10 - יוצאים מקונה במטרה לעלות על ההר הגבוה ביותר בהוואי Mauna  Kea , שגובהו כ 4200 מ' , והוא אחד המקומות היחידים בעולם שבו אפשר לעלות מגובה פני הים ל-14,000 feet בשעתיים ומכיוון ובגבהים האלה החמצן לא מצוי בשפע, ואצל האמריקאים כמו אצל האמריקאים בדרך מלא הזהרות לבעלי מחלות כאלה ואחרות, מזהירים  מסחרחורות בחילות והתעלפויות.
בגובה הזה לא צומח כלום... 
במרכז המבקרים מזהירים שלא כדאי לעלות כי הדרך מסוכנת (דרך עפר) אבל לא מוותרים ועולים "לגג העולם" . בראש ההר נמצאים מספר מצפי כוכבים, סוגים שונים מדינות שונות ומכוני מחקר שונים. כל הוואי מוכוונת למטרה זו ולכן תאורת הרחובות כתומה וחלשה.
לאחר שירדנו מההר, מכיוון ולא הלכנו מספיק, הוספנו עלייה לגבעת טוף, ממה צפינו בנוף של שדות נרחבים של לבה .



הוסף כיתוב

גריל על אם הדרך.
23.10 - היום נוסעים לאורך החוף הצפוני של האי . בצפון האי ב Kohala עוצרים לארוחת צהריים שצצה לנו בדרך.
חצי עוף בגריל וצלעות בקר מהעגלה במקומית. חוויה מרנינה וממש טעימה.
רואים נוף שמתאים יותר למה שאנו "מכירים" כהוואי.






מפל אקקה

זה לא פלסטיק

ננה (אולי) באמצע הדרך


ממשיכים לכיוון צידו המזרחי של האי שם נמצאת Hilo בירת האי.  










או ירוק וכחול או שחור וכחול מהלבה


בכניסה ל"צינור"

הפעם לא מפחיד
24.10 - יום שישי,  יום רגוע, בטיול ביום חמישי זיהינו צינור לבה, ואנחנו בעלי נסיון בכאלה חוזרים בכדי לבדוק.  צינור שנפער בשדה הלבה, שברים בתקרה המון אור, "לא מאתגר".




ומבפנים
פתח של צינור

 ביקור בכפר עתיק שלא ברור מדוע ננטש.  (כנראה חוסר מים)

ולקינוח רגיעה בחוף שהוא גם שמורת טבע. מעט אנשים , דגים שנירקול וכיף.





חוף כיף
בערב, מצטרפים לקבלת שבת בבית חב"ד. הרב אבריימל ואשתו ריבקי מאוד מסבירי פנים והתחושה נעימה מאוד. לאט לאט מצטרפים יהודים נוספים שחלקם מטיילים וחלקם מתגוררים באי. פוגשים את התובע המחוזי של האי שהגיע מהילו (בצד השני של האי) ואת החברה שפגשנו ביומנו הראשון באי (ניסו למכור לי את מוצרי ים המלח) , שתי בנות שהצטרפו כמורות של ילדי הרב והקהילה (לא ראינו ילדים נוספים). ערב מהנה שכלל ארוחת ערב על טהרת הפולניות (גפיטע פיש, עוף ....) .

25.10 - כל היום מוכוון לצלילת אחה"צ וערב עם המנטות. חוויה מדהימה. הסירה ממתינה לנו עם ציוד מלא (ל- 14 צוללים) מדוד ומותאם. נשנושים ושתייה , ולדרך, הפלגה של 45 דקות ומגיעים לאזור איליו צופים שיגיעו המנטות.   חלק צוללים עם מכלים (במבי) וחלק משנרקלים (כמוני). והחוויה נפלאה בכל מקרה. המנטות מתקבצות בעלומות האור ו"רוקדות"  במעגלים "בטן לבטן" עם המשנרקלים, ומלטפות קרחות לצוללנים




המשנרקלים מהמעמקים






יום חמישי, 8 בינואר 2015

הוואי התחלה.

19.10 - יום א' ארוך. 0500 יקיצה לא טבעית, נסיעה לשדה התעופה , 5 שעות טיסה לקונה, העיר המערבית באי הגדול מאיי הוואי.  נוספות עוד 3 שעות עקב אזורי הזמן (מקדימים את ישראל במחצית היממה, 12 שעות).  שוכרים מכונית, ומגיעים למלון עייפים ורצוצים, מזג האויר חם , לח ואפרורי. אבל השעה רק אחה"צ ובסביבת המלון מתקיים יריד מקומי שמתקיים פעם בחודש.

20.10 - נסיעה דרומה וביקור בחווה חקלאית שהיא חלק מקואופרטיב מקומי, בין גידוליה העיקריים קפה ואגוזי מקדמיה. (מסתבר שאילו הגידולים הנפוצים באי). בחווה בוסתן בו צומחים לתפארת  עצי פרי טרופיים. ומסביב אפשר למצוא סחלבים שגדלים פרא.
סחלב בר
שיווק  "קיבוצי" 




















משם ממשיכים לפארק הלאומי הוולקני. כל הדרך שומעים הזהרות על זרימת לבה פעילה באי. אי אפשר להתקרב, ו"הכל בסדר".
במרכז המבקרים מקבלים הסברים מהריינג'ר התורן לגבי כל המסלולים המומלצים והסבר על כך ש"חייבים" להימצא באזור בשעות החשיכה בכדי להנות מ"הזוהר".  ויש להזהר לא לפגוע כמובן בחיות הבר, בעיקר NENE שזה אמור להיות סוג של ברווז.
עוד מקבלים הסבר על כל מני סוגי לבה שאפשר למצא. התגבשויות שונות וביניהם שערות זכוכית שעדיין אפשר למצא על הקרקע. אפר וולקני, וסוגים שונים של סלעים וולקניים.



הליכה בשמורה מפגישה אותנו עם סוגים שונים של נוף.  מסלול בו אפשר לראות (ולהריח)  התגבשות של גופרית, ובסביבתה שדות של סחלבים. יערות גשם סבוכים,  משטחים עצומים של לבה, וגם במשטחים האלה חלקם גושי לבה שנראים כמו סלעים - קשה להליכה, או שטחים עם התקרשות של לבה נוזלית. וכמובן הליכה בקרבת  לוע הרי געש שהם עדיין פעילים ומעשנים.
הליכה בתעלת לבה, מחזירה אותנו ל Ape caves אבל להבדיל, כאן המנהרה תיירותית - קצרה, מוארת ומלאה יפנים.
הכניסה לפארק הוולקני
הר געש מעשן


וכך נראים הגבישים בהגדלה.

התגבשות של גופרית - והריח......

כאלה ראינו רבות - אולי nene

lava tube - נוסח הוואי

מלא שרכים 

שדות לבה שטחים עצומים וצחיחים.












  









וכשהחשיכה יורדת חוזרים לתצפית על לוע הר הגעש. האיזור מלא באנשים והמראות מדהימים.

פשוט מרשים לראות את הקרקע בפעולה






יום חמישי, 1 בינואר 2015

מיערות Red wood ועד LA

12.10  - נוסעים לכיוון Red wood לאורך החוף של קליפורניה. אומנם החוף של אורגון יפה יותר לדעתנו, אך גם לחוף הזה יש קסם משלו. (כאשר אין ערפל)
סלעים זרועים בתוך הים

עיירות שנושקות לחוף הצוקי

עצים שצומחים מתוך הסלע, 

הערפל מכסה את החוף.



























הוסף כיתוב




ולאורך החוף שלטי הזהרת צונמי והכוונה לערוצי מילוט.















Redwood Park יער בו עצים ענקיים שצבעם אדום-חום  מאוד מרשים. כל כך גדולים עד שאפשר ללכת בתוך העץ.
והעץ לא מאוד גדול 



בתוך העץ

ובפנים

























עדר צבאים ואיילות בדרך.
בין לבין תוך כדי הנסיעה, "אפקט ילוסטון", מכונית אחת עוצרת, מצביעים לכיוון מסויים, שיירה שלמה עוצרת מאחור - נצפה יונק כלשהו... (ביזון, איילה, צבי, וכד')










13.10 -  בדרכנו ללוס אנג'לס - עדיין באיזור ה Redwood.  שמחים לראות את קרני השמש

גם אני לא קטנה - להשוואה.



נכנסים לטייל ביער, יורדים מהשביל, כדי שיהיה מעניין ומרגישים כמו הנזל וגרטל. יער חשוך קשה להליכה... חוויה.

חוויה
ממשיכים בנסיעה, ל- Confusion hill, עוד אתר שמתגלה כמקום תיירותי ומסחרי,  ומיותר לנו.
הכבישים צרים והתחושה שהעצים סוגרים עלינו, מאתגר לנסוע במוטורהום בכאלה מקומות, וזו רק ההתחלה.




אנחנו לא עברנו.....










ירידה לכביש מס' 1 לאורך חופי קליפורניה מלווה בסיבובים רבים מאתגרים. צובוקי עומד במטלה בקלות.


לינה בקספר על שפת הים..

14.10 - יום אפור. מתחילים בהליכה למגדלור שנמצא מעל הקמפ בו חנינו. Point Cabrilo.

קריסטלים שמרכיבים את עדשות המגדלור לפיזור והגברת האור






המגדלור ב point cabrilo

ממשיכים בנסיעה דרומה, כביש צר, בחלקו על שפת הצוק ומאוד פתלתל, באחד הפיתולים אוספים רוכב אופניים , ג'ו , עו"ד בריטי מלונדון, שנפצע ברכיבה. עוצרים  לביקור במגדלור נוסף, וברוח הנתינה ששורה עלינו אוספים בחור נוסף, נווד, (חלומו מאז היותו ילד) עם סיפור חיים (אולי) הזוי.  הריח לא משהו...
בצוקים ליד המגדלור





ממראות היום


ממראות הכביש



ב - Ancor Point נפרדים משניהם,




















וכך זה נראה ב GPS

מחליטים לעקוף את San Francisco  ולהמשיך דרומה עד Patterson על כביש 25 בדרך ללוס אנג'לס.

שיחת טלפון עם שי מכנה אותי כ "סבתאפריסקו" (סבתא בסאן פרנסיסקו - לשפתה)   אהבתי. 
מגיעים ל Petterson אחרי חשיכה ויום נהיגה מתיש.
Petterson - עיר קטנה  ופארק גדול. תרתי משמע..
כאן מתחילים סיפורי המקרר. עייפים מאוחר וחושך ואז מגלים שכד החלב נפתח , ומטבעו של חלב לגלוש...
חוויה..

15.10 -  בוקר מוקדם. עולים על I5 לכיוון LA . מזל שיש תקשורת כי הכביש משעמםםםם.  קובעים עם נינל ללכת ביחד לבית הכנסת - שמחת תורה.  נכנסים עם צובוקי לבל-אייר.  נוף מרשים של כל העמק. והכבישים צרים כמו בעיר, מרגישים כמו פיל בחנות חרסינה. יש לנו אישור לחנות מול ביתם של ההורים של נינל. שם נעביר את הלילה.
חווית בית הכנסת שונה ממה שאנו רגילים אליו, אבל מקבץ יהודים שמחים ורוקדים עם התורה וריקודי עם מחמם את הלב.
הרועה הקטנה
שמחת תורה ב LA
16.10 - טיול חביב בבוורלי הילס ובהולמבי הילס (יותר נחשב) . מקבלים הסבר מנינל מי גר והיכן (אשיות כאלה ואחרות). window shoping בין חנויות היוקרה השונות ונזכרים ב"אישה יפה".  ומשם לשוק המקומי.
כניסה לfarmer market.
 beverly hills
מקום הומה , צבעוני, וכייפי. בעיקר אוכל מזכרות ושמש. 



















הוסף כיתוב
בערב ביקור אצל מיקה ואילן בסוכה- ערב משפחתי נחמד. פוגשים את דקלה כהן קרובה של אילן מ"הצד השני". שמחה גדולה.
מתמקמים בקמפ על שפת הים.

17.10 -  טיול רגוע באוטו לאורך חופי LA . עולים לשכונה WOW בשם  Palos Verdes.  מקום נפלא על הצוק, צופה למפרץ LA  ומשם ל San Pedro. עוברים מספר גשרים מקסימים ובחזרה לקמפ.

מתארגנים לנסיעה להוואי. מוסרים את צובוקי לטיפול ואחסון, ומתפללים שנמצא אותו. אילן עוזר לנו מאוד ומקל עלינו את ההתנהלות.