יום שבת, 11 באוקטובר 2014

סיאטל Seattle

19.9 – קמים מוקדם בבוקר. מתארגנים לירידה מהמעבורת. מרגישים כמו בטיול שנתי, הכלכלית הראשית דופקת בדלת לוודא שהתעוררנו.
יורדים לצובוקי ומתארגנים לרדת מהמעבורת.


נכנסים לרחובות הצרים של 

בית הספר ב Lummi peninsula
בילינגהם ומוצאים את עצמנו באוניברסיטה המקומית,  עצירה קצרה באחד ממגרשי החנייה מחזירה את לצובוקי את תפקודו המלא. חיבור הגז וכד'..
נוסעים צפונה לכיוון  לשון יבשה וחצי האי Lummi  שכונה אינדיאנית עם בית בית ספר יפה.
מתדלקים ליד הקזינו המקומי וקונים חלב.. ומתחילים לנוע לכיוון סיאטל.
ערב יום שישי – אנחנו מוזמנים לארז ברק ומשפחתו לארוחת ערב. מעבירים ערב נעים עם זיכרונות מתקופת 916. והרבה צחוקים.

20.9 מתחילים לתור את סיאטל, מן הראוי להתחיל בעבר ולכן הולכים לסיור בעיר התחתית.  .  -  Underground city  הרובע המסחרי של סיאטל נשרף בשנת 1889 ותוך זמן קצר נבנה בשנית, אך עקב בעיות ביוב, הגאות והשפל הרחובות הוגבהו והכניסות לבתים היו מהקומה השנייה. בסיור בקומה התחתונה (המרתף) אפשר להלך ברחובות המקוריים של סיאטל. וללמוד רבות על צורת החיים בתחילת המאה.


סיאטל של מטה



משם המשכנו ברגל לכיוון ה – space needle  מגדל ממנו אפשר לצפות על כל סיאטל וסביבתה. למרבית המזל מזג האוויר היה נאה (שלא רגיל באזור זה) כמעט כל זמן שהותנו.

סיאטל

ומבט מלמעלה



משם ל- Pike Market  - שוק צבעוני מגוון מאוד – מירקות פירות ודגים ועד יצירות אומנות מקומית דרך כל סוגי העתיקות , חנויות יד שניה ודוכני פרחים מרהיבים.
חופש, ולכן תוכניותינו לעזוב את סיאטל ביום שלישי השתנו לאור ההחלטה שנשאר שם לראש השנה. 






21.9  יום ראשון – משחק Football  בעיר. ה – Seahawks   . כל העיר לבושה בחולצות הקבוצה ונעה לכיוון האצטדיון.  אנחנו מרגישים כמו סלמונים צועדים כנגד לזרם.
סיור נמל נותן לנו מבט על סיאטל מכיוון הים,


















ביקור באקווריום המקומי מהנה מאוד. מוזיאון ימי נפלא.
ביקור נוסף ב Needle  לצפות בשקיעה רומנטי ומרשים. וסיום הערב בגן בו מוצבת מזרקה הפועלת עפ"י מוזיקה, מלא אנשים משחקים גם הם עם המים שמחה גדולה.  






התחושה שסיאטל עיר עם נשמה, יפה תרבותית ומאוד נעימה.

(התחושה מתחזקת כשמגיעים למקומות שבהם לא חשים כך... פורטלנד)


22.9 – נסיעה למפלים שנמצאים ממזרח לסיאטל מפלי Snoqualmie, הליכה ביער עבות מאוד ירוק ירידה ועלייה (לא פשוטה) התרגול היומי.












ארוחת צהריים עם אביב מובילה אותנו ברחבי סיאטל לחיפוש אחר מסעדה איטלקית מומלצת אבל הפיצריות ביום זה היו סגורות עקב חג למישהו...  הסתפקנו בהמבורגר, טעים.


23.9 ביקור בשני מוזיאונים נוספים EMP (מוזיאון המוזיקה) חוויתי ומעניין, ולהבדיל ביקור במוזיאון המדע מאכזב למדי, ולסיום בילוי בגן המזרקה ששיפר את החוויה.


24.9 ערב ראש השנה,  סדורים קניות  וכביסה. בהמתנה לכביסה, שכשוך בג'קוזי בקמפ בו אנו נמצאים – תנאים..
בערב נוסעים לאי השכן – Mercer island (7 דקות) לבית הכנסת המקומי. בית כנסת ענק שרק את מחציתו פותחים לתפילת ערב החג.

שנה טובה ומתוקה... 

יום רביעי, 1 באוקטובר 2014

15.9 - 19.9 הפלגה מהיינס לבילינגהם במעברת

מתארגנים להפלגה.... 

עולים למעבורת, תהליך מקצועי ומכוון ע"י צוות מיומן מאוד.  נפרדים מצובוקי לארבעה ימים מצויידים בשתי מזוודות, אחת אוכל והשנייה בגדים. אחרי חיפוש קצר נמצאת הכלכלית הראשית שמפנה אותנו לתאנו. מיטת קומותיים כיור מקלחת ושירותים יהוו את חדרנו לארבעת הימים הקרובים. אפילו למי שמורגל במוטורהום מיטת קומותיים זה מוזר בגילנו מה עוד שהמזרון מונח על מין ערסל ונוטה לשקוע במרכזו (שלא ניפול).  המקלחת לעומת זאת מרווחת..










סיור קצר באנייה מפגיש אותנו עם אולם טלוויזיה , מזנון , אולם תצפית , סיפונים אזורים לבניית אוהלים, ואנשים רבים שמפליגים ללא תא זמין ולכן נמצאים ישנים בכל חלקי האנייה.

לאורך כל הדרך עוברים בין איים המכוסים עצים ועוד עצים. 









המעבורת עוגנת בחמישה נמלים. בשניים מהם הזמן מספיק לביקור קצר בעיר, בסיטקה ובקציקאן.
סיטקה  Sitka–נהגת אוטובוס מאותגרת מרחבית בעלת נטייה לדרוס כל פינת מדרכה וקונוסים שנמצאים מימין לרכבה מקפיצה אותנו למרכז העיר וכל הדרך אינה מפסיקה לדבר...
שלוש שעות לתפירת רחובות העיירה, הפארק לאומי סיטקה לזכר קרב בין הרוסים לילידים שבט הטלינגיט (1804) שבילי הליכה בפארק ולאורך המפרץ, (ריח הסלמונים היה נורא).
קטדרלה רוסית st. Michael.  















קצ'יקאן  Ketchikan   - שעה וחצי לבקר בעיר, התחבורה הציבורית משאירה לנו כ- 40 דקות לסיור בזק במרכז העיר. ביקור ברחוב    creek st.  רחוב הבנוי על כלונסאות והיה בעברו "רחוב  החלונות האדומים".







שאר הזמן במעבורת מועבר בקריאת ספרים סריגה וסרטים בשידור חוזר וחוזר וחוזר..
יום שישי בבוקר 19.9 מגיעים ליעדינו. עגינה בבילינגהם . חוזרים לצובוקי..

           

13.9 - 15.9 נסיעה להיינס

12.9 – שבע בבוקר, אור ראשון ואנחנו בדרכנו ל- Tok , תחנתנו הראשונה לקראת החזרה לארה"ב ש"למטה". 
היום מתעורר יחד איתנו והעצמאות בדרך, נעימה. כניראה שאז מתעוררות גם חיות הבר, ובתחילת הדרך רואים בצד הדרך 3 מוסים (שוב נקבות) . 
בתוכנית יום נסיעה (470 מייל) אומנם הרבה שעות אבל הנופים מדהימים, הצבעים השתנו בשלושת השבועות בהם שהינו באלסקה, המון זהב וצבעי אפרסק מלווים אותנו בנוסף לירוק. התחושה היא כמו לנסוע בתוך תמונה.



 


מגיעים ל Tok  נוסעים לקמפ בו שהינו שלושה שבועות קודם. הפארק ריק, "השאירו שיק במעטפה, בחרו לכם מקום, קוד הווי פיי.....  "  תחושה מוזרה ולא נעימה לעמוד לבד, הולכים לחפש קמפ אחר, פוגשים שם את דורותי וג'ו (מהקבוצה), גם להם לא היה נעים ולכן עברו. גם הקמפ הזה ריק ברובו. החופשה הסתיימה, וקמפים רבים פשוט סוגרים שעריהם לקראת החורף. 



13.9 – שוב יום נסיעה ארוך, אומנם רק 440 מייל אבל רובם בשטח קנדה שם הכבישים פחות  טובים והנסיעה איטית יותר. "קופצים לתוך התמונה" ומתחילים בנסיעה.



למזלי הכבישים יחסית ריקים, והנסיעה מקסימה.  ובאמצע שום מקום באמצע הכביש הולך לאיטו מוס זכר. ממש מרגש.









כצפוי הכבישים בקנדה לא משהו, בחלקם אף לא סלולים ונוסעים איטית על דרך עפר.




הכניסה לארה"ב במעבר הגבול בכביש שמוביל להיינס (שם נעלה על המעבורת) מלווה בהסבר ותחקור ארוך מריינג'רית משועממת לגבי קניותינו באלסקה וקנדה , (קניית פרוות קרניים עצמות וכד'- אסורים אלא אם קבלו היתר) וכן כל חוקי שמירת הטבע. ועוד מספוריה "במייל הרביעי נראה קקי של דוב",  הוא לא חיכה לנו.







הגענו להיינס, עיירת דייג מקסימה, שקיעה מדהימה ותאורת ההרים מצדו השני של המפרץ  מענגים את הערב. פוגשים את ביל ומרי שיפליגו אתנו במעבורת.
טיול קצר למעגן הסירות מגלה לנו שגם כאן (חור מכל הבחינות) יש רופא שקשור בדרך זו או אחרת לישראל.
למחרת, עוזבים את הקמפ, טיול לאורך המפרץ מגלה לנו חלק נוסף של העיירה,  פארק מקסים שנמצא ליד אגם  chilkut lake.  אנחנו זוכים לראות שני דובים, האחד דג את ארוחתו והשני בדהרה לאורך המפרץ שנמצא בשפל, וכן אוסף נכבד של נשרים ("את נוצותיהם אסור להרים..." הריינג'רית) .



נשארות שעות ספורות להגעת המעבורת. קופצים למרכז ה"עיר".  עוצרים ליד חנות עליה רשום "Forget me not"  שווה כניסה. ולידה בית מלאכה לייצור טוטמים , כאלה ראינו המונים אבל מעולם לא ראינו כיצד מגלפים אותם.


בחנות אנחנו פוגשים את דבי, אשה חביבה שעובדת כל החורף בצורפות כסף ובתקופת הקיץ מוכרת את יצירותיה ויצירות אחרות המיוצרות באיזור.

בתור למעבורת
כנפרדים ממנה פוגשים את מאור, בחורה שהגיעה בעקבות האהבה לגור בהיינס (הרופא מהפסקה הקודמת).