נוסעים לקינאי Kinai – העיר (עיירה) שעל שמה נקרא כל המפרץ. מרגישים את סוף הטיול, ככה באוויר.
עד שכולם התארגנו ירדנו לחוף להלך בשפל. הקמפ נמצא על צוק מדהים ממנו רואים בימים
בהירים את ההרים ששיכים ל"טבעת האש" (הרים וולקנים פעילים).
חלק מקבוצת הברווזונים - צילום לקראת סוף הטיול |
ערב
פיצות להן דואג רוג'ר, ובהזדמנות חגיגית זאת ספייק מספק מידע רב לגבי הדרך חזרה
לארה"ב. המון הזהרות לגבי מהירות ונהגים "אחרים" שאינם זהירים כמו
אבא דאגן...
למחרת
יום גשום, הולכים לטייל ולראות קצת עיר. נכנסים למרכז המבקרים, לא מזמין ולא נעים במיוחד (חריג),
ממשיכים לחנות ה- quilt המקומית, קינאה.
בערב
– ערב פרידה potluck, "נאומי פרידה" סיכומים, בדיחות
שירים. ו... די.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה