RV ALASKA TOURS טיול מאורגן לאלסקה

טיול מאורגן British Culumbia  - קנדה ו - Alaska  

8.8  בוקר טוב – אין תוכניות רבות להיום רק אוריינטיישן בשעה 15:00 .

        הלכנו לטייל בעיירה (כפר) – סובבנו את כל העיירה היה סגור – עיירה עם הרבה הסטוריה של אינדיאנים, חלוצים וציידים.

9.8  - "יום החלוץ" בעיירה "pioneer day"  בשעה 10:00 הכפר מתעורר ומתחילים לארגן דוכנים , תחרויות משחקי כדור – כדור עף וכדור סל. ריצת 5000 ו10000 והקבוצה שלנו מעצימה את מספר התושבים שמשתתפים . בשעה 12:00 מתחילה תהלוכה בה משתתפים נציגים מכל האיזור. מאוד עליז. בגלל גודל הכפר והתהלוכה (שניהם מצומצמים משהו) התהלוכה עוברת שלוש פעמים. אוריינטיישן נוסף עם הדגשים נוספים לטיול באלסקה (אופן הנסיעה התנהלות בימים הראשונים ולבסוף הצגת המשתתפים). 

10.8  - סיור באיזור הסברים על הטוטם, משמעותו לתושבים המקומיים, קצת גיאוגרפיה , אחה"צ – ביקור במוזיאון מקומי שהקימו אנשי הכפר בעזרת אנשי השבט המפוזרים באיזור. מופע אינדיאני מסורתי ריקודים בהשתתפות הקהל וכמובן אנשי הכפר אותם פגשנו ביום הקודם כשחקני כדור עף מתדלקים וכד..  מתחילים להרגיש כמו משפחה.  לסיום ארוחת סלמון בסגנון עדות האינדיאנים.

ספייק - המדריך - ידען גדול 

11.8 מתחילים לנוע – חוויה בפני עצמה נהיגה בשיירה של 25 קרוואנים חלקם עם מכוניות נגררות חלקם נגררים וחלקם "סתם" מוטור הום.  שלנו אחד הקטנים. אני ממש מעריצה את החברה שנוסעים עם 38 פוט ורכב נגרר אחריהם. כושר התמרון מדהים. ובל נשכח החברה ממש מבוגרים.  

הנוף מדהים – קרחונים הרים ויערות , לי מזכיר ממש "הוד קדומים"  כמויות המים בלתי נתפסות. לומדים להבדיל בין מי הפשרת שלגים (צלולים ) לבין מי הפשרת הקרחונים (שצבעם לבן )לבין מי גשם עם סחף (חומים).

מגיעים לעיירה (50 איש בחורף ולא הרבה יותר בקיץ) בשם היידר Hyder נמצאת כבר באלסקה , כלומר עברנו את הגבול מקנדה ללא שום תחנת מעבר. מהיידר אפשר להמשיך רק דרך הים, בערך קצה היבשת , נמצאת בחלק הדרומי של אלסקה שמנותק מחלקו הצפוני.

הולכים לראות את דגי הסלמון שמגיעים לכאן מהאוקיינוס בכדי להטיל ביצים במקום בו הם החלו את מעגל חייהם וכאן הם גם מסיימים אותו.

פארק לאומי שבמבי המציא לו את השם Fishermans hell  מלא דגים (ברובם מבוגרים)  אבל אי אפשר לדוג אותם.  ואז מצטרפים אליהם הדובים. הפעם שני דובים בתורנות – מירה וג'ווז  , שני דובי גריזלי שבאים לדוג את ארוחת הערב, חוויה חביבה. מספרים שיש כאן גם זאבים שמצטרפים לחגיגה, אותם לא ראינו.

על הדרך אכלנו sea chouder  מדהים בטעמו  מדגים טריים שזה עתה נדוגו (ג'קו המקומי) . בהמשך גילינו את האישה שמכינה פאדג' – טעים, גם לה סיפקנו מעט פרנסה.

12.8 התחלנו את היום מאוחר. נסיעה לאורך נהר הסלמון וטיפוס ל1200 מטר שם רואים את קרחון הסלמון. כשלוש מאות מטר גובה של קיר קרח שגולש מההר לעמק לאט לאט אבל בעקשנות. שביל עפר מוביל לנקודת התצפית בה פגשנו את "איש הדובים". קית' טוען שהוא לא תמהוני אבל מודה שהוא מעט משוגע. כל שנה הוא חי על ההר באוהל כמה חודשים. בן 78, מומחה לדובים וחיי הטבע באיזור. בחורף הוא נוסע למיין. מתפרנס מכתיבת ומחירת ספרים, קלטות טבע והרצאות לבני נוער. אנחנו תרמנו את חלקנו בשני CD ומעט תרומת מזון שריכזנו בשבילו בקבוצה.

קית' - איש הדובים - מיוחד במינו

האוטובוס של קרול - ארוחת דגים 

הרצאה מפיו על האזור והטבע ותצפית על הקרחון. סיור קצר לראות פריחה משגעת וניסיון נואש להתחמק מאלפי יתושים.

חוזרים למטה. בדרך עוברים מספר מכרות זהב, מים זורמים מכל כוון ודובי שחוצה את הכביש באדישות ואוכל תותים מהשיחים בצד הכביש. נסיעה קצרה לראש הפיורד, שתי אניות מעמיסות עצים ועופרות, הליכה קצרה בחזרה ועצירה לארוחת דגים באוטובוס של קרול...שנת אחר צהרים קצרה ואנחנו בדרך למפגש ערב של הקבוצה.

במפגש לא היו דברים מיוחדים. תדרוך לסדר התנועה של יום המחר ומתפזרים.

13.8 יצאנו כל אחד בזמנו החופשי (לא נוסעים בשיירה...כיף!) מהקמפ, והתחלנו בנסיעה חזרה במעלה ההר. שלב ראשון מיד לאחר שעוזבים את היידר הוא כמובן רישום הכניסה לקנדה בתחנת גבול קטנה. מספר שאלות קצרות ואנחנו שוב בקנדה. עולים בכביש המדהים לאורך קרחונים ומים זורמים ונעצרים כמאה מייל לאחר מכן למנוחה וריכוז כל השיירה. לאחר המתנה של כשעה כולם הגיעו. הכלבים הוצאו לעשיית צורכיהם (להלן הפסקת טבע לכלבים – אחת מני רבות).

 ממשיכים בנסיעה בטור הנמשך לאורך כשני מייל. שומרים על קשר רדיו ומרחק בטיחות אחד מהשני. כל מי שמנסה לעקוף את השיירה מקבל מספיק מקום ומדווחים עליו אחד לשני. גם בורות ותיקוני דרך מועברים וסה"כ נסיעה אטית ומתישה. למי שלא הבין עדיין...טיולים מאורגנים הם לא משאת נפשנו אבל נתעלם מהחסרונות וננצל את היתרונות.

נסענו כמאתיים וחמישים מייל. ראשון מבין שלשה ימי נסיעה שמטרתם דילוג צפונה. עצרנו על הדרך בקמפ בDEASE Lake . חוויה להיכנס לקמפ עם עוד 25 קראוונים מסוגים שונים ובשביל זה יש מאסף שדואג לקבל את פננו בקמפ ולהפנות כל אחד למקום המיועד והמתאים לו לפי הגודל וסיג הרכב ויכולת התמרון שלו. בערב התארגן קומזיץ' ספונטני..

.

14.8 שוב יום נסיעה ארוך שנגמר ב WATSON LAKE שם ביקרנו את יער השלטים. שמונים ושמונה אלף שלטים שונים ומשונים ממבקרים באיזור. השיגעון התחיל ב 1942 כאשר אחד החיילים שעסקו בסלילת "אלסקאן היי ווי" תלה על עץ שלט הכוונה לביתו עם ציון המרחק (אלפי ק"מ). מאז הפך המקום למסורת וכל שנה מתווספים אלפי שלטים החל מלוחיות זיהוי רכב ושלטים פשוטים כמו חזיה עם שם או נעל וכלה ביצירות אומנות מושקעות המוכנות מראש לאירוע. בערב עברנו את הכביש וחווינו במופע של ה"ארורה בוריאליס" זוהר הצפון המפורסם שצולם בטכניקה מיוחדת לאורך זמו רב. מאז כל ערב משהו מבלה כמה שעות בלילה ומחפש...כנראה שמתי שהוא יזדמן לנו לחזות בו במציאות מכיוון שהוא מופיע חזק במחזוריות של 27 יום....

15.8 נסיעה לTESLIN -. הדרך ללא אירועים מיוחדים. טסלין יושבת לאורך שפך נהר לאגם באותו שם. עיירה קטנה שמתפרנסת בעיקר משרותי דרך ותיירות. מרבית התושבים הם בני שבט ה TIGLIT וחיים במקום מאז הפסיקו לנדוד אי שם בתחילת המאה הקודמת. מרכז תרבות ומוזיאון קטן ומקסים המנציח איש מיוחד מהשבט שלימד עצמו צילום ותיעד את בני שבטו ודרכי חייהם. הוא גם רכש רכב מסוג פורד, לימד עצמו לנהוג  ודאג שיבערו יער ויסללו דרך בשביל מכוניתו וגם השתמש בה כמונית וככלי לתנועה על האגם הקפוא ולצייד. לשם כך צבע את המכונית בחורף בלבן וקיץ חזרה בשחור. הוא היה כה אהוד על האנשים שהמוזיאון נקרא על שמו ולזכרו– מוזיאון  ג'ורג' ג'ונסטון. את המוזיאון מתפעלת סטודנטית בתעסוקת קיץ שרוצה לעבור לגור בעיירה (לא הצלחנו להבין למה....).

16.8 מטסלין בשיירה לכוון SKAGWAY. בדרך עוצרים בCAR CROSS 

עיירת צומת לכורים שהגיעו מארה"ב וניסו להגיע לדוסון סיטי בתקופת הבהלה לזהב בשנת 1898. מחתימים עוד שני דפים בדרכון התיירותי של מחוז יוקון (אחרי עשר חתימות נוכל להשתתף בהגרלה של 2 אונקיות זהב....). אוכלים גלידה ומתכוננים לכניסה לאלסקה ולירידה מההרים לסקגווי. הדרך מדהימה ומשנה נופים כל כמה ק"מ. עוד מכרה זהב נטוש, ועד אגם, והרים וקרחונים וענן נמוך על הרכס ומעבר הרים ואנחנו גולשים לכוון החוף בקצה הצפוני של הפיורד. תחנת גבול בכניסה לאלסקה. המוכס לא נחמד במיוחד אבל גם לא מציק יותר מדי ונחנו בחזרה בארה"ב בירידה ארוכה ותלולה לעיר. מגיעים לעיירה וחוצים אותה לכוון המזח של אניות הנוסעים והקמפ שלנו. מזג האויר גשום, רוחות עזות כיאה לשמו של המקום שפירושו בשפת המקומיים "המקום של הגלים הלבנים שנוצרים מהרוח". העיר שימשה כנקודת הגעה לאלסקה בתקופת הבהלה לזהב. כמאה אלף אנשים עברו פה בנסיון להגיע לדוסון ולשדות הזהב. הסקאגווי התפתחה תעשיה שלמה של ברים, בתי בושת וחנויות לסיפוק צרכיהם של ההמונים. בערב, הלכנו למופע קברט המשחזר את ימי הזוהר האילו. התחלו עם הימורים באלף דולר (כסף מונופול) שקיבלנו בכניסה לאירוע. שיחקנו בלק ג'ק וכמובן שזכינו בהמון כסף וגם הפסדנו את כולו....לאחר כחצי שעה משחקי מזל החל מופע שירה וריקודים וסיפורי התקופה. חזרנו לצובוקי שטוף הרוחות עייפים ומרוצים.

במעלה chilkot trail הדרך בה הלכו מחפשי הזהב 1897-8

היידי סוטר - אישה מדהימה עם חזון והגשמה

17.8 הבוקר הוקדש לביקור במרכז המבקרים של הריינג'רים של הפרק המקומי ושם ראינו שני סרטים תיעודיים על תקופת הבהלה לזהב והתפתחות העיר. לאחר מכן סיור רגלי קצר בעיר. בצהריים נפגשנו עם היידי סוטר. מורה לחינוך מיוחד הגרה בכפר עם חמישים איש. חשמל הגיע אליהם רק לפני 8 שנים. היא גידלה בת בלי חשמל, מים זורמים או כל מודרנה אחרת. עד היום היא לא אוכלת בשר אלה אם כן היא זו שצדה אותו, ניקתה ובישלה או ייבשה. בחורה אנרגטית ומדהימה המגדלת עם בעלה כלבי מזחלות ומשתתפת בתחרויות שונות. השיחה עמה הייתה ממש חוויה. הסיפורים על הבת שקבלה רובה לצייד לגיל 6 (שש) או רדפה עם סכין אחרי איילים כדי לצוד אותם בגיל 11 היו ממש מדהימים. בקיץ היא משמשת כמדריכת תיירים ורפטינג בסקאגווי. דוגמה לאנשים החיים מחוץ לגריד של העולם.... www.kmakennel.com

אחר הצהריים יצאנו לסיור רכוב באזור. ראינו והלכנו מעט במעבר ההרים ששימש את מחפשי הזהב והתחלנו להבין את הקושי הבלתי אפשרי שחיכה לאנשים אילו בדרכם לתקווה להתעשר. תצפית על בעיר מההר וביקור בבית קברות ומפל מים מדהים. עינת מצאה את פיסת הזהב הראשונה שלה.....